*פוסט ישן שנכתב לפני כ 5 שנים, לאחר לידת בני השני, אך רלוונטי גם כיום*
ירדתי 14 ק"ג ב 14 יום!!!
הכותרת מפתיעה נכון?
אבל היא אמת לאמיתה – אכן ירדתי 14 ק"ג ב 14 יום בלבד!
איך עשיתי זאת?
לפני שאגלה לכם את הסוד הגדול, אני רוצה לכתוב מספר מילים על שיווק.
בתקופה האחרונה, עם עליית הטמפרטורות והפחתת שכבות הלבוש, הפרסומות לירידה במשקל מחכות לנו בכל פינה. הבטחות – "אם לא תרדי 6 ק"ג תוך חודש כספך יוחזר", המלצות – "גם X בדקה ומצאה…" ואפילו שקרים והמצאות – "המוצר היחיד שממיס את השומן בגוף!".
הפרסומות הללו כל כך מפתות, בעיקר כשיש תמונת "לפני ואחרי" השימוש במוצר מסוים. וזה שיווק שפשוט עובד, שוב ושוב, עבור כל מי שמחפש לרדת במשקל ורצוי כמה שיותר מהר.
האם אכן יורדים במשקל? האם מצליחים לשמור על המשקל החדש? האם הירידה במשקל שינתה את התנהגות האכילה, הרגלי האכילה, החשיבה שסביב האכילה? זה כבר נושא אחר..
ונחזור אליי.
לפני 14 יום בדיוק ילדתי את בני היקר שהעלה אותי לדרגת "נשואה פלוס שניים".
לאחר הלידה הגעתי לחדרי במחלקת יולדות ולפתע הבחנתי במשקל (שכנראה נשכח שם, כי הרי איזו יולדת תרצה לראות את משקלה דקה לאחר לידה..?) . הפיתוי לעלות על המשקל היה עצום! הסתקרנתי מאוד לדעת כמה משקל איבדתי לאחר הלידה. אז עליתי עליו ולהפתעתי הרבה מאוד , משקלי ירד בשני קילו בלבד (!!). לא האמנתי למראה עיניי. הרי ילדתי בן במשקל של 3 ק"ג ומה עם כל השאר? (שיליה, מי שפיר…) . יצאתי מהחדר מבולבלת היישר לראי שניצב במסדרון. בחנתי את בבואתי. נראיתי בחודש שביעי.
באותו רגע בדיוק עברה מולי יולדת שהכרתי במיון יולדות.
"מה, עדיין לא ילדת?" היא השתוממה.
"ילדתי לפני מספר שעות" עניתי לה מגומגמת.
"אההה, בשעה טובה!" אמרה במבוכה והסתובבה במהירות.
אני שוכבת במיטה בחדרי, מביטה בפלא הקטנטן ופתאום המחשבות הישנות מתחילות להתגנב לראשי.
מה יהיה אם לא ארזה? אם לא אחזור לעצמי? אחרי הלידה הראשונה חזרתי למשקל גופי הרגיל, אבל מה אם הפעם לא יהיה כך?
אני מנסה להרחיק מעליי את המחשבות הללו ולהתרכז במתנה החדשה שקיבלתי ומחליטה החלטה – לא להתפתות להישקל שוב! פשוט להקשיב לעצמי ולגופי כמו שעשיתי בשנתיים האחרונות.
מגיעים הביתה.
במציאות החדשה של חיי אין לי פנאי להתעסק בעצמי.
לילה הופך ליום, יום ממשיך להישאר יום (יש עוד קטנה נוספת ברקע שזקוקה לי, והבית זקוק לתשומת לב, ובל נשכח את הגבר…
והנה כבר חלפו ביעף שבועיים מאז הלידה.
ובכל יום אני מבחינה בבטני מצטמקת, ברגליי שחוזרות לפרופורציות ובפניי שמאבדות נפיחות. עושה ניסיון קטן ללבוש מכנס של לפני ההריון (לא נסגר) וגם שמלה (לא נסגרת) ומחליטה להמשיך להישאר עם הבגדים הקלילים והרפויים של ההריון.
ואז אני מחליטה לכתוב על זה. כי היום כאילו ברור מאליו שאישה צריכה לחזור למידותיה של לפני ההריון וכמה שיותר מהר. הפפארצי מנציחים את הדוגמניות הדקיקות שיוצאות מבית החולים לבושות שורטס קטנטן ומחמיא ומנגד מנציחים בלעג את הסלבריטאיות שיוצאות עם בגדי הריון רפויים שמסתירים את עודפי המשקל. מדורי הרכילות מלאים בעיסוק אובססיבי כמעט אחר חזרתן לגזרה של נשות ארצנו לאחר הלידה. כאילו זה מה שאמור להעסיק אם טרייה. לא הדאגה לצרכי התינוק, לתזונה נכונה ומאוזנת עבורה, לשינה מספקת, להתאוששות מחווית הלידה…
ולכבוד הפוסט הזה החלטתי לעלות שוב על המשקל.
ואני מגלה שירדתי 14 ק"ג.
כן,
14 ק"ג ב 14 יום!
ופתאום, אני מצטערת על כך שלא צילמתי את עצמי ברגעים ההם אחרי הלידה, 14 ק"ג יותר.
זו היתה יכולה להיות פירסומת מצויינת עבור שירותיי לא? תמונה לפני ואחרי וכיתוב באותיות גדולות, עם המון סימני קריאה –
"בואו וגלו כיצד ירדתי 14 ק"ג ב 14 יום!!!!!
אם אני יכולה, כל אחד יכול!
הדיאטה שלי תנצח כל שומן עקשן בגופכם!
התקשרו עוד היום !!! "
משכנע לא?
אגב,
לא עשיתי שום דיאטת פלא. לא כדורים, לא תרסיסים, לא צום, לא ניקוי, לא טיהור.
פשוט אכלתי כרגיל. מאוזן, בריא ונכון לגוף שלי. כמו שאני מלמדת את מטופליי.
